החלטה בתיק ע"א 4708/04

1.        זו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, שהוגשה ביום 27.9.04 ביחס לפסק דין שניתן ביום 14.3.04. פסק הדין ניתן בעקבות החלטת כב' רשם בית המשפט המחוזי (השופט אילן שילה) שלא להתיר למבקשים להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה נגדם בידי המשיב.

2.        התביעה בסדר דין מקוצר מתבססת על הסכם למתן הלוואה שקיבלה חברת דרור יבולים 2000 בע"מ, שהמבקש ערב לה בערבות אישית. המבקשים הגישו בקשה לרשות להתגונן, אשר נדחתה בהחלטה מנומקת של בית המשפט. ביום 14.3.04 הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית המשפט קמא דחה את הבקשה ביום 1.4.04, תוך שעיכב את ביצוע פסק הדין לתקופת ביניים של 30 ימים כדי לאפשר למבקשים פנייה לערכאת ערעור.

           בין לבין העלה המבקש טענות שונות שלא הועלו בבקשת הרשות להגן, והגיש בבית משפט קמא בקשה לעיון חוזר בהחלטתו לענין עיכוב הביצוע על יסוד קיומן של ראיות חדשות שנתגלו. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לעיון חוזר. בעקבות החלטה זו, פנה המבקש בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית משפט זה.

3.        עייינתי בפרטי הבקשה ובתשובת המשיב ובאתי לכלל למסקנה כי אין מקום לסטות מהחלטת בית משפט קמא לפיה לא נתקיימו התנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע פסק הדין הכספי שניתן. כלל הוא כי אין לעכב ביצוע פסק דין כספי   בשלב ערעור אלא בנסיבות חריגות בהן קיימים סיכויים טובים לערעור, וקיים חשש כי אם פסק הדין יבוצע, לא ניתן יהיה להחזיר את מצב הדברים לקדמותו באם הערעור יתקבל (ע"א 6647/98 גנן נ' פקיד שומה ת"א פד"י נג(1) 187). לעיתים, גם קיומו של חשש לנזק בלתי הפיך לחייב אם יצטרך לשלם את מלוא סכום פסק הדין קודם להכרעה בערעור עשוי להוות עילה לעיכוב ביצוע. אולם חשש כזה נלקח בחשבון רק במצבים של חומרה מיוחדת ובנסיבות חריגות, ויש לבססו כהלכה בעובדות (בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פד"י נ(5) 403, 405; ע"א 7221/01 רובינשטיין נ' שובל פד"י נו(4) 178). בענייננו המבקשים לא העלו טיעונים משכנעים בדבר סיכוייהם לזכות בערעור. טיעוניהם בדבר קיומן של ראיות חדשות השופכות אור על מערכת יחסיהם עם הבנק אינם מצביעים על פניהם, על קשר ישיר למהות השאלות שבמחלוקת בין הצדדים. יתר על כן, המסמכים עליהם הם נשענים אינם מהווים נכון לעת זו חלק מחומר הראיות המצוי בתיק ולא הוגשה בגינם בקשה להוספת ראיות ואין זה אף ברור כי מתקיימים לגביהם התנאים הנדרשים לצורך הוספת ראיות לאחר תום ההליך הדיוני. זאת ועוד, המבקשים לא הוכיחו כדבעי את הנזקים הצפויים להם באם יכבדו את פסק הדין ואת הקושי בהחזרת המצב לקדמותו באם יזכו בערעור.

           לאור האמור, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.

           המבקשים ישלמו למשיב את הוצאות הבקשה בסך 10,000 ש"ח.

           ניתנה היום, כ"ו בחשוון תשס"ה (10.11.04).

                                                                                                          ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: